נימול באצבעות שמעיר באמצע הלילה, עקצוץ בזמן החזקת הטלפון, או צריבה שמתפשטת מכף היד אל האמה: אלה תלונות שכיחות מאוד, ולעיתים קרובות מקורן בעצב שנלחץ או נפגע בדרך. כאב עצבי בידיים שונה מכאב שרירי, ולכן גם הבירור והטיפול בו שונים. המידע כאן כללי ואינו מחליף בדיקה אצל רופא.
מטופלים מתארים לרוב שילוב של כמה תחושות: נימול, "נמלים", צריבה, דקירות או תחושת זרם. לפעמים מצטרפת חולשה, למשל קושי לפתוח צנצנת או נטייה להפיל חפצים. התלונות נוטות להחמיר בלילה או בפעולות שבהן שורש כף היד כפוף לאורך זמן, כמו נהיגה או הקלדה.
מיקום התחושה נותן רמז חשוב. נימול באגודל, באצבע המורה ובאצבע האמצעית מצביע לרוב על העצב המדיאני, ואילו נימול בזרת ובקמיצה קשור בדרך כלל לעצב האולנרי שעובר במרפק.
העצבים שמגיעים לכף היד יוצאים מעמוד השדרה הצווארי ועוברים דרך הכתף, המרפק ושורש כף היד. לחץ או גירוי בכל אחת מהתחנות האלה עלול לגרום לתסמינים בידיים. לכן הבירור בודק את כל המסלול ולא רק את כף היד.
האבחון מתחיל בשיחה ובבדיקה גופנית: בדיקת תחושה, כוח ורפלקסים, ומבחנים פשוטים שמעוררים את התסמינים. בהתאם לממצאים, הרופא עשוי להפנות לבדיקת הולכה עצבית (EMG), שמודדת את תפקוד העצבים ומאתרת את מקום הלחץ. לפעמים נדרשות גם בדיקות דם או הדמיה של הצוואר.
אבחנה מדויקת חשובה במיוחד כאן, כי אותה תחושת נימול יכולה לנבוע ממקורות שונים לגמרי, וכל מקור דורש טיפול אחר.
לא פעם מטופלים מגיעים עם אבחנה של תסמונת התעלה הקרפלית, ובבדיקה מתברר שחלק מהתסמינים מגיע דווקא משורש עצבי בצוואר. יש גם מצבים שבהם העצב נלחץ בשתי נקודות לאורך מסלולו. טיפול רק בשורש כף היד במקרים כאלה עלול להביא לשיפור חלקי בלבד, ולכן הבדיקה במרפאת כאב כוללת גם את עמוד השדרה הצווארי ואת הכתף.
במקרים קלים מתחילים בצעדים פשוטים: סד לילה ששומר על שורש כף היד ישר, התאמת תנוחות העבודה, הפסקות יזומות ופיזיותרפיה. כשיש מחלת רקע, כמו סוכרת, איזון שלה הוא חלק מהטיפול.
כשהכאב העצבי נמשך, רפואת הכאב מציעה כלים נוספים. יש תרופות שפועלות ישירות על מנגנוני הכאב העצבי, והן שונות ממשככי הכאבים הרגילים. במקרים מתאימים ניתן לבצע הזרקה ממוקדת בהנחיית אולטרסאונד סביב העצב הלחוץ, או טיפול בשורש העצבי בצוואר כשהמקור שם. כשיש לחץ משמעותי על העצב, הרופא עשוי להמליץ על התייעצות כירורגית.
חלק גדול מהעומס על העצבים בידיים נוצר בשגרה: הקלדה ממושכת כשהשורש כפוף, אחיזה חזקה בכלי עבודה, או שינה כשהיד מקופלת מתחת לכרית. שינויים קטנים יכולים להפחית את הלחץ על העצב ולהקל על התסמינים.
כדאי למקם את המקלדת והעכבר כך ששורש כף היד יישאר ישר, לקחת הפסקה קצרה כל חצי שעה ולהניע את האצבעות ואת שורש כף היד. בשינה, עדיף להימנע משכיבה על היד ומכיפוף חד של המרפק לאורך הלילה. אם התסמינים מופיעים בעיקר בזמן נהיגה, שינוי אחיזת ההגה יכול לעזור.
חולשה שהולכת ומחמירה, דלדול של שרירי כף היד, או נימול שמופיע יחד עם קושי בהליכה או בשליטה על סוגרים מחייבים פנייה דחופה לרופא. גם נימול שלא חולף אחרי כמה שבועות מצדיק בירור, כי לחץ ממושך על עצב עלול לגרום לנזק שקשה יותר לתקן.
כאב עצבי ונימול בידיים הם תסמינים שכדאי להתייחס אליהם ברצינות. אבחון שמזהה איפה בדיוק העצב נלחץ מאפשר לבחור טיפול מדויק, ולעיתים קרובות להקל על התסמינים בלי ניתוח.
סובלים מנימול או מכאב עצבי בידיים? צרו קשר עם מרפאת הכאב של ד"ר ארקדי בודובסקי בתל אביב לתיאום ייעוץ.
נימול לילי חוזר הוא אחד הסימנים הנפוצים לתסמונת התעלה הקרפלית. אם הוא חוזר על עצמו, כדאי לברר אותו אצל רופא.
כאב עצבי מתואר לרוב כצריבה, עקצוץ או זרם ומלווה לעיתים בנימול. כאב שרירי נוטה להיות עמום ולהחמיר בתנועה או במגע באזור השריר.
הבדיקה כוללת גירויים חשמליים קצרים ולעיתים מחט דקה. רוב הנבדקים מתארים אי נוחות סבירה שחולפת מיד בסיומה.
לא. במקרים רבים טיפול שמרני והזרקה ממוקדת מביאים להקלה. ניתוח נשקל בעיקר כשיש לחץ משמעותי או פגיעה מתקדמת בעצב.